דלגו לתוכן המרכזי

זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי  זאב ז'בוטינסקיזאב ולדימיר ז'בוטינסקי נולד באודסה שברוסיה בי"ב בחשוון תרמ"א (18.10.1880). הוא למד משפטים באיטליה ובשוייץ ושימש שם ככתב. המאמרים והרשימות ששלח פרסמו את שמו כאחד העיתונאים המזהירים בשפה הרוסית. על הכתבות ששלח מאיטליה חתם בכינוי הספרותי "אלטלנה". הפוגרום שנערך ביהודי קישינב ב- 1903 המריץ את ז'בוטינסקי להתגייס לפעילות ציונית. הוא ארגן יחידות להגנה עצמית יהודית ונלחם על זכויות המיעוט היהודי ברוסיה. 

ז'בוטינסקי נבחר כציר לקונגרס הציוני ה- 6, הקונגרס האחרון בו השתתף גם בנימין זאב הרצל. בתקופה זו פעל ז'בוטינסקי רבות למען השפה והתרבות העברית ברחבי רוסיה, ועסק בפעילות למען הקמת אוניברסיטה עברית בארץ-ישראל. אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 יצא ככתב צבאי לחזיתות.

ז'בוטינסקי נפגש עם יוסף טרומפלדור ומאז החל לפעול למען הקמת גדוד עברי. ז'בוטינסקי לא רצה להסתפק ביחידה לשירותי עזר, לכן יצא ללונדון ושם המשיך במאמציו עד שניתן האישור הרשמי באוגוסט 1917 להקמת הגדוד העברי הראשון. ז'בוטינסקי עצמו שירת בגדוד הזה בדרגת סגן והשתתף בקרב על מעברות הירדן ובכיבוש א-סאלט במערכה לשחרור ארץ-ישראל משלטון הטורקים.

בפסח 1920 עמד זאב ז'בוטינסקי בראש הגנת ירושלים בפני פרעות הערבים ונדון על כך ע"י שלטון המנדט הבריטי ל- 15 שנות עבודת פרך. בעקבות הסערה שחולל פסק הדין, קיבל חנינה ושוחרר מכלא עכו. החל משנת 1921 כיהן ז'בוטינסקי כחבר ההנהלה הציונית והיה ממייסדי "קרן היסוד". לאחר שחלק על המדיניות הציונית התפטר והקים בשנת 1925 את ברית הציונים הרביזיוניסטים - הצה"ר, שדגלה בהקמת מדינה עברית בארץ-ישראל לאלתר.

בשנת 1923 הוקמה תנועת הנוער בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור). בראש התנועה, ששאפה לחנך את חבריה ברוח לאומית וצבאית, עמד ז'בוטינסקי. בשנים 1929-1928 חי בארץ-ישראל, כאשר בבתקופה זו שימש כעורך העיתון היומי "דואר היום" וניהל פעילות מדינית ענפה. כשיצא בשנת 1929 לחו"ל לסדרת הרצאות סירבו השלטונות הבריטיים לאפשר לו לשוב ארצה, ומאז חי בגולה עד סוף ימיו.

בשנת 1935, לאחר שההנהלה הציונית דחתה את דרישותיו המדיניות של ז'בוטינסקי וסירבה להגדיר בצורה ברורה את "מטרתה הסופית של הציונות" (כינונה של מדינת היהודים) החליט ז'בוטינסקי לפרוש מההסתדרות הציונית וייסד את ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) שניהלה פעילות מדינית עצמאית למען הקמת מדינה יהודית ועלייה חופשית לארץ-ישראל.

בשנת 1937 נעשה הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל (האצ"ל) לזרוע הצבאית של תנועת ז'בוטינסקי. שלושת הגופים שבראשם עמד ז'בוטינסקי - ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), תנועת הנוער בית"ר והארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) - היוו שלוש זרועות של אותה תנועה: הצ"ח - הייתה הזרוע המדינית, בית"ר - חינכה את הנוער היהודי בגולה למען המאבק לבניין ארץ-ישראל ושחרורה, והאצ"ל - הזרוע הצבאית. גופים אלה פעלו במשותף בארגון עליית "אף על פי", במסגרתה הפליגו מנמלי אירופה יותר מ-40 אניות שהעלו ארצה, ללא רשות השלטונות הבריטיים, רבבות מעפילים.

ז'בוטינסקי כתב שירים, רומנים, סיפורים ומאמרים בנושאי מדיניות, חברה וכלכלה. וכמו כן תירגם לעברית יצירות ממבחר הספרות העולמית. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה פעל ז'בוטינסקי בבריטניה ובארצות הברית למען הקמת צבא יהודי שיילחם לצד בעלות-הברית נגד גרמניה.

ב-כ"ט בתמוז ת"ש (4.8.1940), בעת ביקורו במחנה קיץ של בית"ר בניו יורק, נפטר מהתקף לב. בצוואתו הורה כי רק בפקודת הממשלה העברית אשר תקום, יועברו עצמותיו ארצה. צוואתו נתמלאה ע"י לוי אשכול. בכ"ט בתמוז תשכ"ד (1964) הועלו עצמות ז'בוטינסקי ורעייתו יוענה ונטמנו בהר הרצל בירושלים.

קישורים:
מכון ז'בוטינסקי בישראל
רח' המלך ג'ורג' 38
טלפון: 03-6210611
פקס: 03-5285587